החלטה בתיק בש"פ 5987/10

א.                  ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט צרפתי) מיום 4.8.10 בתיק ע"ח 3785-08-10, בה נדחה ערר על החלטת בית משפט השלום (סגן הנשיא דבור) מיום 27.7.10 בתיק 4592-04-09, לפיה לא ישונו תנאי חלופת המעצר שהושתו על העורר ולא יבוטל מעצר הבית הלילי שהוטל עליו. 

רקע והליכים

ב.                  האירועים וההליכים שננקטו בתיק עד כה פורטו בהחלטתה של השופטת ארבל מיום 12.5.10 (בש"פ 3460/10) ולהלן יובאו בקיצור. נגד העורר הוגש ביום 3.6.09 כתב אישום (מתוקן) המייחס לו (יחד עם אחרים) בשמונה אישומים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה, מעשה פזיזות ורשלנות, הוצאת שיק ללא כיסוי ואיומים. נטען, כי העורר ושותפיו הקימו חברות קש בתחום הטיפולים האסתטיים. בחלק מהמקרים גבו השותפים מלקוחותיהם כסף בעבור שירותים שידעו כי לא יוכלו לספקם. במקרים אחרים יצרו קשר עם רופאים, הפנו אליהם לקוחות לצורך טיפולים, ומשאלו מומשו - לא העבירו לרופאים את תמורתם. במקרים מסוימים אף הוענקו טיפולים שגרמו ללקוחות נזק פיסי.

ג.            עם הגשת כתב האישום שוחרר העורר לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בבית הוריו ותחת פיקוחם, תוך הפקדת ערבות אישית, התחייבות וערבויות צד ג'. בנוסף נאסרה עליו כל פעילות עסקית. לאחר זמן מה הגיש העורר בקשה בה עתר לצאת לעבודה. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דחו בקשה זו. ביום 12.11.09 הורתה השופטת ארבל (בש"פ 8369/09) על החזרת התיק לבית משפט השלום לצורך עריכת תסקיר, שיבחן את אפשרות יציאתו של העורר לעבודה תחת פיקוח אשר יאיין את מסוכנותו. לאחר קבלת התסקיר החליט בית משפט השלום, כי העורר יורשה לעבוד במעבדת שיניים של גיסו (לשעבר), וזאת בפיקוח הגיס או אחד הערבים. לאחר כשבועיים הודיע הגיס שאין באפשרותו להמשיך ולשמש ערב לעורר, ולפיכך הופסקה עבודתו; משכך הורה בית משפט השלום על החזרתם של תנאי החלופה המקוריים על כנם. בקשה של העורר לבטל את כל תנאי חלופת המעצר נדחתה. לאחר זמן הגיש העורר בקשה נוספת לצאת מהבית בשעות היום, וזאת כדי שיוכל לבקר את בנותיו, להתאוורר ולמצוא עבודה. בית משפט השלום הורה על קבלת תסקיר, וביום 18.4.10 החליט לדחות את הבקשה. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, הערר נדחה, למעט הסתייגות לפיה ייערך בעניינה של הבת הקטינה תסקיר ותיבחן האפשרות של הבאת הקטינה אל אביה. על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה. השופטת ארבל בהחלטה מיום 12.5.10 (בש"פ 3460/10) קיבלה את הערר בחלקו וקבעה, כי העורר יוכל לצאת מהבית לצרכי מציאת עבודה, ביקור בנותיו והתאווררות; וזאת, במועדים מוגדרים וקבועים, אך ללא צורך בתיאום מראש.

ד.            העורר פנה לבית משפט השלום בבקשה נוספת לשינוי תנאי השחרור ובה ביקש, כי יתאפשר לו לצאת לעבודה בשעות היום, וכן כי יבוטל מעצר הבית הלילי שהושת עליו. ביום 27.7.10 החליט בית משפט השלום (סגן הנשיא דבור) בתיק מ"ת 4592-04-09, שלא להיעתר לבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט, כי העורר לא הביא כל תימוכין לכך שמצא מעסיק. הודגש, כי ככל שיומצא תצהיר מטעם מעסיק המוכן להעסיקו תיבחן הבקשה מחדש. עוד צוין, כי אין הצדקה לביטול מעצר הבית הלילי, בשים לב לעבירות המיוחסות לעורר ולחומרתן. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. ביום 4.8.10 החליט בית המשפט המחוזי (השופט צרפתי) בתיק ע"ח 3785-08-10, שלא לקבל את הערר. בית המשפט הטעים, כי הערכאות השונות נדרשו לעניינו של העורר בהיקף נרחב ומעמיק פעם אחר פעם. עוד נאמר, כי בהחלטת השופטת ארבל מיום 17.5.10 ניתנו לעורר הקלות משמעותיות בתנאי חלופת המעצר בשים לב לאיזונים הנדרשים בין חומרת המיוחס לו לבין חלוף הזמן, התמשכות ההליכים, צרכי העורר ומשפחתו והצורך במציאת תעסוקה; הודגש, כי החלטת השופטת ארבל ניתנה אך כחודשיים טרם הגשת הבקשה הנוכחית. צוין, כי לא נקבע בשום שלב, שמסוכנות העורר פגה או הוקהתה, וכן נאמר כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו. נוכח אלה, ונוכח אי הצגת אינטרס המצדיק את ביטולו של מעצר הבית הלילי - נדחתה, כאמור, הבקשה. על החלטה זו הוגש הערר הנוכחי.

הערר והדיון

ה.           בערר נטען, כי ההליכים נגד העורר נמשכים תקופה ארוכה ואינם צפויים להסתיים בקרוב. עוד נטען, כי במצב הדברים בו נמצא העורר אין באפשרותו למצוא עבודה, שכן מעסיקים אינם נכונים להעסיק אדם השרוי בחלופת מעצר ואשר מוטלות עליו הגבלות שונות. לעניין הבקשה לביטול מעצר הבית הלילי נטען, כי העורר מנוע מקיום חיי חברה תקינים, וכי נוכח חלוף הזמן והתארכות ההליכים, ונוכח שמירת תנאי חלופת המעצר עד כה, יש להורות על ביטול הגבלה זו. עוד נטען, כי בתו של העורר משרתת בצה"ל במרחק ומגיעה הביתה מאוחר, ועל כן אין באפשרותו לראותה בשעות שנקבעו לו (הוא גר בצפון והיא בחולון).

ו.             בדיון הוסיף העורר וטען - לעצמו - כי מאז מעצרו עברו 17 חודשים וקוימו שלושה דיונים בלבד; שמונה התבטלו עקב אי הגעת עדים וסיבות טכניות אחרות של המדינה; חלוף הזמן גורם לעיוות קשה, לשיטתו המעבידים הפוטנציאליים אינם רוצים לשמוע על מי שמוטלות עליו הגבלות.

ז.             עו"ד גלבפיש טען למדינה, כי החלטת השופטת ארבל מ-17.5.10 איפשרה לעורר בין השאר, לחפש עבודה, אך הוא לא הצליח להביא אף מעסיק אחד. גם אם אנליטית יש קושי ב"פיקוח לילי", שכן מה יום מלילה בעבירות מרמה, עדיין נחוצים פיקוח והשגחה; אכן, ההליכים נמשכים זמן רב מדי, אך אין זה מצדיק ביטול התנאים.

הכרעה

ח.           לחובתו של העורר עומד כתב האישום הכלכלי החמור, הכולל ראיות לכאורה שקיומן אושר בשלוש ערכאות (השופטת (כתארה אז) יונג-גפר בבית משפט השלום, 10.5.09; השופט (כתארו אז) א' אברהם בבית המשפט המחוזי ב-12.10.09; והשופטת ארבל בבית משפט זה ב-12.11.09). העורר זכאי לחזקת החפות, אך אם יוכח האמור בכתב האישום, עסקינן בפרשה פלילית בעלת שפלות מוסרית, המשמיעה מסוכנות בהתנהלות כלפי הזולת, ברוח הלכות בית משפט זה בקשר לעבירות רכוש. ואולם, מנגד נמשך בירור התיק, ועל כך אין חולק, זמן רב; טענות העורר באשר להימשכות ההליכים ולביטול ישיבות לא נסתרו, וגם פרקליטות המדינה סבורה כי ההליכים נמשכים יתר על המידה. יתר על כן, כפי שציין עו"ד גלבפיש, יש קושי אנליטי מסוים בשאלה מה יועיל מעצר הבית הלילי להגנת הציבור מקום שהעורר חופשי לצאת, אמנם כדי לחפש עבודה, בשעות היום. ואכן, בית משפט השלום אסר על העורר (10.5.09) כל פעילות עסקית שהיא "לרבות הקמת תאגידים או עסקים, ניהול עסקים, שיווק או מכירות, העברות כספים, משיכות שיקים וכל סוג אחר של פעילות עסקית, הן ישירות, הן באמצעות הטלפון, הן באמצעות האינטרנט או הדואר או באמצעות אחר", אך כאמור מה יום מלילה לעניין זה.

ט.           חרף כל זאת, לדעתי יש מקום להמשיך במעצר בית לילי כדי להנחיל לעורר באופן נמשך, שאין הוא יכול לפעול כאוות נפשו, נוכח הראיות לכאורה והגבלות העיסוק שהוטלו עליו ואינן במחלוקת; גם איני מתפעל מטענת "חיי החברה", מקום שבידי העורר לצאת ולבוא בשעות היום ולקבל אורחים במקום מעצר הבית. ואולם, נוכח חלוף הזמן וההתקדמות האיטית במשפט, נראה לי כי יש מקום לצמצם את שעות מעצר הבית הלילי בשני מובנים. ראשית, בקשר לביקור הבנות ובמיוחד החיילת, פעמיים בשבוע, לפי ההסדר שהיה קיים עד כה, יוכל העורר לצאת עד 23.30, ומעצר הבית יהא משעה זו ועד 07:00; בשאר הימים יוכל להיות מחוץ לבית עד 19:00. ככל שימציא פרטי מעביד (ואיני משתכנע מן הטענה שמעבידים אינם מוכנים לחתום על נכונות העסקה בגלל מעצר הבית הלילי; הקושי מן הסתם הוא בכתב האישום עצמו) - ידון בית משפט השלום בתנאים הספציפיים, כפי שכתב.

י.             ולבסוף, הדבר החשוב ביותר הוא קידום המשפט עצמו, עם כל ההבנה להיקף התיק, והדבר לפתח כל הנוגעים בדבר, מבלי שאדרש לכך מעבר לאמור, שכן אין מלוא התמונה בפני.

יא.         הערר מתקבל איפוא חלקית לפי האמור.

ניתנה היום, ט' באלול התש"ע (19.8.2010).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il